אלקוני ושות' - משרד עורכי דין ברמת גן יש ניסיון רב בייצוג עובדים ומעסיקים בתחום דיני העבודה. צרו איתנו קשר היום לקבלת ייעוץ חינם בנושא דיני עבודה.
מטרת ענף דיני עבודה הינו הסדרת מערכת היחסים שבין עובד למעביד תוךהגנה על כבודו וחרותו של העובד על מנת לאפשר התפתחות כלכלית וחברתית.
מערכת החוקים מסדירה את הזכויות והחובות של המעסיקים והעובדים, ובעיקר חובות המעסיקים כלפי העובדים, מתוך תפיסה שהמעסיק הינו הגורם החזק, ואת דרכי האכיפה והענישה במקרה של הפרת החוק.
תכלית החוק באה לידי ביטוי בע"ע 110/10 רפי רופא – מרקם סוכנות לביטוח בע"מ, שם נקבע כי יחסי עובד מעביד אינם תלויים ברצונם של הצדדים או בהסכמות החוזיות ביניהם.
עוד נקבע שתכלית של דיני העבודה היא הגנה על העובד, המצוי בדרך כלל בעמדת מיקוח חלשה מול המעסיק, וההכרה כי כוח העבודה אינו "מצרך" ולכן נדרשת התערבות המחוקק לצורך הגשמת ערכים סוציאליים בסיסיים שהחברה בוחרת להגן עליהם.
באותו פסק דין מובאים לחיזוק גישה זו, דברי סגנית הנשיא (בדימוס) אלישבע ברק-אוסוסקין לפיהם:"החברה מתערבת באוטונומיה של הרצון הפרטי תוך הגנה על זכויות יסוד, על טוהר מידות, על ערכי דמוקרטיה, על כבודו של אדם, על כבודו של עובד, על כבודו של מעביד... אין מדובר בגישה פטרנליסטית אלא בהשלטת ערכים".
דיני העבודה הינו מערכת חוקים העוסקת ביחסים שבין עובד למעביד ובין העובדים למדינת ישראל.
באופן כללי דיני עבודה התפתחו בעולם המודרני מתוך תפיסה שביחסי עובד מעביד, המעביד הוא החזק והעובד הוא החלש ולכן יש להגן על העובד. מרבית החוקים הינם חוקי מגן המטילים אחריות על המעביד לשמור על זכויותיו של העובד.
העידן הטרום מודרני היה בעיקרו מושתת על עבדות. העובד נתפס רכושו של המעסיק. העובד היה נטול זכויות והמעסיק עשה בעובד כמעט ככל שעלה ברוחו תוך ניצולו ודריסת חרותו וכבודו האישי. לעובד לא היה הסכם עבודה שעיגן את הזכויות והחובות שלו כלפי המעסיק ושל המעסיק כלפיו ושוק העבודה התנהל לפי גחמות של המעסיקים.
מי שלא התיישר לדרישות וגחמות המעסיק מצא את עצמו ללא עבודה ונידון לחיי עוני. מי שנפגעו בעיקר היו אוכלוסיות מוחלשות, נשים, ילדים ומיעוטים שסבלו מהתעמרות מעסיקים.
בתקופת המהפכה התעשייתית באירופה החלו לקום ארגוני עובדים שתכליתם הייתה להגן על העובדים מפני ניצול ועושק המעבידים תוך יצירת קבוצת לחץ חזקה על מעסיקים.
בשנים אלו קמו ועדי עובדים חזקים שהחלו בעיקר במפעלים התעשייתיים. מהלכים אלו גם קבלו ביטוי בהקמתן של מפלגות סוציאליסטיות אשר המצע שלהן היה הגנה על זכויות עובדים למול המעבידים הקפיטליסטים. כניסת נשים לעבודה גם היו זרז בחקיקת חוקי מגן שיסדירו זכויות וחובות של עובדים ומעסיקים.
להסדרת מערכת היחסים בין עובד למעביד נחקקו במדינת ישראל 21 חוקים העוסקים ביחסים שבין עובד למעביד והסמכות הבלעדית לדון בעניינים שבין עובד למעביד נתונה לבתי דין לעבודה הפזורים בישראל. יצוין שישראל הינה בין המדינות המתקדמות בעניין דיני עבודה והסדרה חוקית של יחסי עובד מעביד.
בתי הדין האזוריים לעבודה המהווים סמכות מקבילה לבית משפט שלום. ובתי דין ארציים לעבודה הינם סמכות מקבילה לבתי משפט מחוזיים , בהתאם לסמכות השיפוט המקומית . כל עניין שבו הצדדים הם עובד ומעביד יטופלו אך ורק ע"י בתי דין לעבודה.
בין החוקים שנכללים במסגרת של דיני העבודה ניתן למצוא חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, חוק הגנת השכר, חוק שכר מינימום, חוק שעות עבודה ומנוחה, חוק חופשה שנתית, חוק הזכות לעבודה בישיבה, חוק דמי מחלה, חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, חוק גיל פרישה, חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במנהל התקין), חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה),חוק פיצויי פיטורים, תקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים),חוק עבודת הנוער, חוק ארגון הפיקוח על העבודה, חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, חוק איסור קבלת ביטחונות מעובד, חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה.
במקביל למערכת החוקים התפתחה בישראל מערכת פסיקה עניפה של מאות פסקי דין, מרביתם הפכו להלכות העוסקים בכל היבטי שוק העבודה.
הפסיקות קבעו נורמות של פרשנות החוק העוסקות בכל היבטי שוק העבודה החל מראיון עבודה והליך המיון, קבלה לעבודה, שכר עבודה ומרכיביו, תנאי וסביבת עבודה, פרטיות העובד במקום העבודה, מחלה, שוויון הזדמנויות בעבודה ואיסור אפליה על רקע של גיל, מוגבלות, מגדר, דת, גזע, מוצא ולאום, סיום יחסי עובד ומעביד, שימוע, הודעה מוקדמת, התפטרות ופיטורין. טיפול בפיטורי והתפטרות נשים בטיפולי פוריות, בהריון ולאחר לידה, פיטורים על רקע של גיל ומחלה, פיצויי פיטורין, פרישת עובדים וגיל פרישה.
חוקי עבודה שצוינו לעיל גם קובעים ההפרשות הסוציאליות חובה להם זכאי עובד מהמעסיק. מדינת ישראל היא בין המדינות שבהם ההטבות הסוציאליות של עובדים הם מהגבוהות בעולם.
במסגרת החוק חייב המעסיק להפריש/לשלם לעובד, בהתאם להגדרתו (עובד זמני או קבוע, שעתי או חודשי) בנוסף לשכר החודשי,תשלומי פנסיה (קיימת גם על העובד חובה להפריש לטובת הפנסיה), פיצויים, דמי הבראה, ביטוח לאומי, נסיעות, דמי מחלה, דמי חופשה וכן חלה חובה לשלם לעובד שעות נוספות.
עלות התנאים הסוציאליים הינה כ- 30% מעבר לשכר הישיר. בנוסף ישנן תוספות שהן רשות בהתאם לשכרו, והגדרת עיסוקו של העובד ומהווים חלק ממשא ומתן בקבלה לעבודה כגו הפקדת מעביר לקרן השתלמות , רכב וכיוב'.
