בערעור שהגיע לאחרונה לבית המשפט המחוזי , פסקה כב' השופטת איריס לושי עבודי שתוכנית הפירעון שקיבל החייב ל- 79 חודשים היא חסרת תשתית ראייתית ואינה מנומקת ולפיכך ככל שעומדת הנאמנת על הארכת משך .תוכנית הפרעון מעבר לקבוע בחוק עליה לבסס את המלצתה. התיק הוחזר לבית משפט של פש"ר
מדובר בחייב בן 50 , שאינו בריא, שכשל כלכלית וחברה בניהולו קרסה תוך שהי מותירה חובות שהוא ה ערב להן בסך כ- 7 מיליוני ש"ח. המסגרת הצעת הממונה המליצה הנאמנת לקבוע לחייב תוכנית פירעון למשך 79 חודשים וזאת בניגוד לסעיף 161 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי התשע"ח – 2018 (החוק) הקובע שתוכנית הפירעון לא תעלה על 36 חודשים.
למרות הסתייגות ראשונה של הממונה להארכת משך תוכנית הפרעון בתסקיר שהוגש לבית משפט , משחזר בו הממונה מהסתייגותו במהלך הדיון קיבל כב' בימ"ש שלום את תוכנית הפירעון למשך 79 חודשים הנאמנת בהמלצתה הסתמכה על סעיף 163 (ה) לחוק לפיו רשאי בית המשפט הנסיבות כלכליות חריגות להורות על הארכת תקופת התשלומים אף בהעדר התנאים הקבועים בסעיף 163 (ג) לחוק ולפיכך לטענתה מדובר בעניין גמי ויש האפשרות בית משפט להאריך את תקופת התשלומים.
ואכן סעיף 163 קובע שתקופת התשלומים תהיה 36 חודשים אך מאפשר לקבוע לחייב תקופה ארוכה יותר אם במסגרת ההליך החייב נהג בחוסר תום לב , לא שיתף פעולה עם הנאמן ו/או הפר הגבלות שהוטלו עליו באופן שיש בו כדי לפגוע בהליך. בנוסף ניתן להאריך את תקופת התשלומים אם החייב לקח על עצמו התחייבויות כספיות בידיעה שלא יוכל לעמוד בהן ו/או החוב נוצר כתוצאה מהזנחה חמורה בחוסר תום לב של עניינים כלכליים.
לטענת הנאמנת שגובתה ע"י הממונה ( ב"כ הכונס הרישמי) הוראות סעיף 163 (ג) אפשרו את הארכת התשלומים כאשר לטענת הממונה, אופן יצירת החובות יש בהם כדי להוות נימוק להארכת תוכנית הפרעון. החייב ערער על ההחלטה להאריך את תוכנית הפירעון מעבר לקבוע בחוק שכן לטענתו בנימוקים הנדרשים להארכת התוכנית אינם חלים בעניינו.
בית משפט מחוזי תל אביב קיבל באופן חלקי את טענות החייב תוך שהוא קובע כי לא הוצגו ע"י הנאמנת נימוקים מספיקים התומכים את טענתה כי הנימוקים להארכת תוכנית פרעון חלים בעניינו של החייב . ביהמ"ש קבע כי הנטל להוכחת התקיימות התנאים הקבועים בסעיף 163 (ג) מוטל על מי שמבקש לסטות מהכלל של 36 חודשים תוך שהוא מבחין בין הפרת חובת תום הלב ביצירת חובות, טרם ההליך, לבין הפרת חובת תום הלב בהתנהלות היחיד במהלך ההליך.
בית המשפט קבע כי ממצאי דוח הנאמן מספקים לעניין התנהלות החייב בהליך בעוד שלעניין התנהלות החייב טרם ההליך עד למתן צו פתיחת הליכים נדרשת בדיקה מעמיקה וחובתו של הנאמן להניח תשתית מעמיקה בפני בית משפט על מנת שיאפשר הארכת משך התשלומים.
בית המשפט קבע שהחלטת הנאמנת נעדרת תשתית ובדיקה מספקת ולפיכך ככל שעותרת הנאמנת להגדלת משך תקופת עליה בסס את המלצתה.
עחדל"פ ( ת"א ) 61978-05-21 יצחק שטרן נ הממונה על הליכי חדלות פרעון ושיקום כלכלי מחוז תל אביב . הכותבת לא ייצגה בתיק
